ממרפסת הדירה הסטודנטיאלית שלי במרכז ירושלים נשקפת עיר בהתהוות, יש שיגידו עיר בתהליך בנייה מתמיד. נוסף על מגדל ימקא ומבנה הר הצופים המרוחק, לנגד עיני נשקף תהליך הבנייה הקדחתני של הבניין הסמוך. מידי יום, החל משעות הבוקר המוקדמות, פועלים עולים ויורדים בפיגומים הרעועים ובפועל מסכנים את חייהם.
לפי נתוני עמותת קו לעובד, בשנת 2020 נפצעו 424 ונהרגו 66 פועלים בתאונות עבודה. נפילה מגובה, נפילת חפץ, דריסה, קריסה ולכידה במכונה - כותרות ריקות שלא מבטאות ולו במעט את המקרים המחרידים בהם נפצעו ומתו העובדים בתעשייה השקופה הזו. לפי דו"ח מבקר המדינה, בין השנים 2018-2011 שיעור ההרוגים בתאונות עבודה בענף הבנייה בישראל היה גדול פי שניים (לעיתים אף יותר) מהממוצע ב-28 מדינות האיחוד האירופי. מנתוני הדו"ח שפורסמו לאחרונה בעיתון הארץ עולה כי בין השנים 2015 ל-2021 נהרגו 238 עובדים בענף. נוסף על מספר ההרוגים והפצועים הרב, ציין הדו"ח ליקויים רבים הנוגעים לאכיפת תנאי הבטיחות באתרי הבנייה, כמו גם ירידה מתמדת במספר כתבי האישום שהוגשו בעקבות תאונות עבודה.
רבים מקפחים את חייהם, או במקרה ה״טוב״ מוצאים עצמם נאבקים מול שיקום מאסיבי ופציעה באורח בינוני-קשה שעשויה להשפיע עליהם למשך שנים רבות - אך השיח הציבורי ובטח השיח התקשורתי מתעלמים מהתופעה כמעט לחלוטין. אלו שייבנו את היסודות של מגרש המשחקים הסמוך לביתכם או את מגדל היוקרה החדש בקצה העיר יהיו לרוב ערבים או מהגרים - אלו הן העובדות בשטח ומכאן נובעת אולי גם ההתעלמות של המדיה הממוסדת מהמחדל המתמשך.
אני כותבת את הטקסט הזה כי אני מפחדת. אני מפחדת לקום ולגלות בהודעת מבזק קצרצרה שפועל בניין נפל למותו באתר בנייה במרכז ירושלים בעודי יושבת במרפסת. אני מפחדת לגלות שלא ידעתי את שמו ולהיווכח לכך שמותו לא יוביל לכינוסה של וועדת חקירה או לשינוי מדיניות מהותי.
עם תחילתה של מערכת הבחירות, שמחזירה או מזכירה לנו את הסחרור הפוליטי, נקטעת לכאורה היכולת של נבחרי הציבור ליישם ולקדם מדיניות או צעד קונקרטי בנושא, אך זוהי גם השעה בה אנחנו כמצביעים בוחנים את היצע המפלגות, והן – נלחמות על כל קול. מהי המדיניות שמקדמת המפלגה בה בחרתם ביחס לנושא? דווקא עכשיו, לציבור ולמחאה שתצא ממנו יש כוח אדיר לנווט את ענקיות התקשורת לעסוק בנושאי הדגל שיובילו את מערכת הבחירות. לתפיסתי, זוהי הזדמנות קולקטיבית ואישית לבחון ולשאול את חברי הכנסת המכהנים והעתידיים – מהם הצעדים אותם תיישמו על מנת לצמצם את המקרים הללו?
יש להדגיש - זוהי אינה פריבילגיה אלא זכות בסיסית וחובה מדינית מוסרית. אף עובד, בכל מקצוע שהוא, לא צריך להניח את ביטחונו האישי על הכף כאשר הוא יוצא למקום עבודתו. בנות זוג, ילדים וחברים לא צריכים למצוא עצמם בוחרים בין עתיד כלכלי לבטיחות אישית. זוהי מציאות מדאיגה ומבהילה שניתן לצמצם וחשוב לזעוק.